מקור משנה בבא מציעא ח׳:ד׳
4 הַמַּחֲלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר וְיָלְדָה, וְכֵן הַמּוֹכֵר שִׁפְחָתוֹ וְיָלְדָה, זֶה אוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא מָכָרְתִּי, וְזֶה אוֹמֵר מִשֶּׁלָּקָחְתִּי, יַחֲלֹקוּ. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, וְכֵן שְׁתֵּי שָׂדוֹת, אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, הַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר גָּדוֹל לָקַחְתִּי, וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, זָכָה בַגָּדוֹל. הַמּוֹכֵר אוֹמֵר קָטָן מָכָרְתִּי, וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, אֵין לוֹ אֶלָּא קָטָן. זֶה אוֹמֵר גָּדוֹל וְזֶה אוֹמֵר קָטָן, יִשָּׁבַע הַמּוֹכֵר שֶׁהַקָּטָן מָכָר. זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, יַחֲלֹקוּ:
פירוש ברטנורא על משנה בבא מציעא ח׳:ד׳
4 הַמּוֹכֵר שִׁפְחָתוֹ וְיָלְדָה. דְעֶבֶד כְּנַעֲנִי נִקְנָה בְּכֶסֶף, וּכְשֶׁנָּתַן הַמָּעוֹת נִקְנֵית לוֹ הַשִּׁפְחָה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא. וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא יָלְדָה נָתַן הַכֶּסֶף וְהָעֻבָּר שֶׁלּוֹ, אוֹ לְאַחַר שֶׁיָּלְדָה וְהַוָּלָד שֶׁל בְּעָלִים. אֲבָל פָּרָה אֵינָהּ נִקְנֵית בְּכָסֶף אֶלָּא בִּמְשִׁיכָה, וְכֵיוָן דְּמָשַׁךְ מֵידַע יָדַע אִי יָלְדָה כְּבָר אִי לֹא יָלְדָה, לְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְמִתְנֵי הַמַּחֲלִיף, דְּעַל יְדֵי חֲלִיפִין כֵּיוָן שֶׁמָּשַׁךְ הָאֶחָד נִקְנָה הָאַחֵר בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, לְפִיכָךְ אֵין יָדוּעַ אִם יָלְדָה אִם לֹא יָלְדָה:
5 יַחֲלֹקוּ. וּמַתְנִיתִין סוּמְכוֹס הִיא, וְלֵית הִלְכָתָא כְּוָתֵיהּ:
6 זֶה אוֹמֵר גָּדוֹל וְזֶה אוֹמֵר קָטָן. זֶה אוֹמֵר דְּמֵי עֶבֶד גָּדוֹל וְזֶה אוֹמֵר דְּמֵי עֶבֶד קָטָן. דְּאִלּוּ עֶבֶד מַמָּשׁ, הָא קַיְמָא לָן דְּאֵין נִשְׁבָּעִין עַל הָעֲבָדִים. וְעוֹד, מַה שֶּׁטְּעָנוֹ לֹא הוֹדָה לוֹ וּמַה שֶּׁהוֹדָה לוֹ לֹא טְעָנוֹ, וְלֹא הָיָה כָּאן מָקוֹם לִשְׁבוּעָה: